הכול אודות מתת חסד

המתת חסד, הינה הזרקה של חומרי הרדמה בריכוז גבוה, ע"מ להביא לסיום חייו של בעל החיים, ללא סבל מיותר.

​באילו מקרים יש לשקול המתת חסד
 
בד"כ "המועמד הקלאסי" להמתת חסד, הוא כלב מבוגר מאד, שסובל ממחלה חשוכת מרפא (גידול סרטני, בעיות כבד קשות) , או ממחלה שיש לה טיפול, אך לא רפואה שלימה, ואיכות חייו למרות הטיפול גרועה, והוא סובל על בסיס יומי. (היפדיספלזיה, DJD - בעיות אורטופדיות, כשל לב/כליות כרוני) .העובדה שכלב מבוגר הינו עיוור, חרש, מדיף ריח רע, ולעיתים מהווה "נטל" על הבעלים עקב בעיות אסטתיות/הגייניות - אינו עילה מספקת להמתת חסד. צריך גם שהכלב יראה סימנים אובייקטיביים לאיכות חיים בלתי נסבלת - למשל, אנורקסיה, ובהדרגתיות מרזה עד כדי כחקסיה, לא מסוגל לקום וללכת ולו ע"מ לתת צרכים, מיילל ללא סיבה נראית לעין, לא מגיב לסביבתו באופן סביר וכדומה.

בכלבים מבוגרים מאד - בהם ההרדמה לצורך ניתוח מסוכנת, וההתאוששות קשה וארוכה, לעיתים, גם בעיה קלה יחסית, כמו גידול שפיר, שמפריש ומדמם וחייבים להסירו, מוביל להמתת חסד. דוגמאות נוספות - בכלבות מבוגרות לא מעוקרות - גידולי עטין ממאירים, דלקות רחם, הריון שהסתבך, בכלבים מבוגרים - גידולים באשכים, הרניה פריאנלית.

בכלבים צעירים - בד"כ מדובר בהמתת חסד על רקע שיתוק עקב תאונת דרכים/נשיכות, פגיעה מוחית שלא מגיבה לטיפול רפואי באופן שהכלב חוזר להיות עצמאי, או פציעה אחרת קשה מאד, שהטיפול (ללא התייחסות לעלויות) ארוך, מתיש, כרוך בסבל רב לחיה ובמספר ניתוחים והפרוגנוזה גרועה. כמו כן, בכלבים צעירים, המתת חסד יכולה להיות על רקע של בעיה תורשתית חשוכת מרפא, או מולדת עם פרוגנוזה גרועה (עיוותים קשים בשלד) .

יתכן תהליך סרטני ממאיר, גם בכלבים צעירים, וכשידוע שגרורות כבר התפשטו, הרי שמלבד מקרים מסוימים בהם ניתן לשקול הקרנות וכימותרפיה, המתת החסד מתבקשת. גם אז, לא ממיתים, אלא לאחר שאיכות חייו של בעל החיים יורדת באופן משמעותי - כשנראה על פניו שהוא סובל, מאבד תאבון, אדיש לסביבתו, לא מגיב לבעלים כתמול שלשום ועוד.

כיצד נעשית המתת החסד ?

המתת החסד, כפי שהזכרנו במאמר הקודם, הינה למעשה הזרקה של חומרי הרדמה במינון גבוה, הגורמים למוות (הפסקת נשימה ופעילות הלב).

לפני נתינת הזריקה הממיתה, ניתן ורצוי (לדעת הרוב חובה) לתת חומרי הרגעה וטשטוש לכלב, ע"מ למנוע ממנו סטרס נפשי. מפליא הדבר, אך בעלי החיים המגיעים להמתת חסד, יודעים כי זוהי דרכם האחרונה, ולא שמדובר לדוגמא בעוד חיסון שגרתי, ורואים, על פי התנהגותם, כי הם מפחדים מאד. ואף על פי שסבלם לעיתים קשה מנשוא, אם זה היה תלוי בהם, הם היו בוחרים למות "מוות טבעי" ביסורים קשים.

ניתן לתת את חומר ההרדמה הממית, ישירות ללב - אך, למעט במקרים בהם אין אפשרות טכנית/זמן לפתוח ווריד, כמו למשל שבע"ח נמצא בשלבי גסיסה אחרונים, או רועד בצורה בלתי נשלטת ולא ניתן להכניס קטטר לווריד (צנתר-לאינפוזיה) , או שנמצאים בשטח ללא מכשירים מתאימים, כאמור למעט מקרים יוצאי דופן אלו, הבחירה תהיה להכניס קטטר לווריד (צנתר - למתן אינפוזיה) ודרכו לתת את המתת החסד.

הדרך האופטימלית, וההומנית ביותר, בה אני נוקט וכן רוב הקולגות שלי, היא לתת הרדמה מלאה לכלב, כאילו שהוא נכנס לניתוח (ולא להסתפק בהרגעה/טשטוש) , אפילו לחבר אותו למכונת ההרדמה ולהרדימו בגז - אז ההרדמה עמוקה מאד, ולא נצפות כלל תגובות/רפלקסים מהכלב בנתינת המתת החסד, כפי שקורה לעיתים כשנותנים הרגעה בלבד, או הרדמה קלה, ואז - דרך הווריד - לתת את חומר ההרדמה המרוכז, שגורם המתת חסד.

כיצד עובד חומר ההמתה ?

כפי שהזכרנו, זהו חומר הרדמה לכל דבר, בריכוז גבוה מאד. בריכוז גבוה, נעצרת הנשימה כמעט מיידית ! בהגיע חומר ההרדמה למרכז הנשימה במוח. הלב עדיין ממשיך לעבוד מספר דקות, כי עדיין יש חמצן בסירקולציה, ויש לחכות עד שהלב יפסיק לעבוד, בטרם אפשר להכריז על המוות.בכל מקרה, אדגיש ע"מ להסיר ספק - כי לכל אורך התהליך, למעט זריקת ההרדמה הראשונית, הכלב אינו מרגיש דבר, נמצא בתת הכרה, אינו מרגיש כאב כלל, ופשוט נרדם ואינו מתעורר. 
 מה עושים עם הגופה

ישנן מספר אפשרויות בנוגע לגופה. הדבר הפשוט ביותר, לקבור לבד בשטח הגינה/בית, כשהדבר אפשרי. ישנן השלכות כמובן - ישנם אינדיבידואלים שאינם מסוגלים לחיות בשלום עם המחשבה שכלבם האהוב קבור בגינה, ובכל פעם שהם רואים את מקום הקבורה, הזכרונות צפים ומכאיבים להם. אפשר לקבור מחוץ לעיר, בשטח חקלאי/לצידי הדרכים, רבים נוהגים כך-אך ספיק אם הדבר חוקי.

האפשרות השניה - היא שריפה. המכון הוטרינרי בבית דגן, מקבל גופות לשריפה-משלמים לפי משקל הגופה (עשרות שקלים בודדות) - והגופה נשרפת במשרפה ביולוגית מיוחדת. לכל מי שלא יכול לחיות עם המחשבה על כך שכלבו נשרף ולא נקבר - רצוי להמנע מכך.

האפשרות השלישית - ישנן מספר חברות העוסקות בקבורה - ישנה קבורה בשטח חקלאי השייך לחברה, ושם הכלב נקבר, לעיתים יחד עם בע"ח נוספים, ללא ציון, כשלא ניתן לראות את מקום הקבורה. העלות היא סביב 250 ש"ח, כולל ההובלה.

האפשרות היקרה ביותר - היא קבורה בשטח חקלאי השייך לחברה, כאמור, אך עם ציון, מצבה, פרחים, אפשרות לעלות לבקר וכו' - וכאן כבר מדובר בסביבות 1500-1300 ש"ח, ואף יותר.

במידה וישנם בע"ח נוספים בבית - כלב/חתול, רצוי מאד לתת להם להריח את הגופה, ע"מ שיבינו כי חברם לחיים - מת. זה יקל מאד על התמודדותם עם ה"העלמות הפתאומית" של חברם לחיים. הם מבינים שלא יחזור יותר-ולמעט תקופת מעבר קצרה של דכאון, חוסר תאבון וכו'- הם יחזרו לפעילות רגילה ובריאה. אך במידה ולא נוהגים כך - והכלב שמת נעלם באופן פתאומי ללא פרידה ראויה לאחר המוות, הרי שתקופת ההתאוששות של שאר בע"ח בבית - תהא משמעותי ארוכה וקשה יותר.
 

רחוב ז'בוטינסקי 46, נוה דורון
באר יעקב (ליד "טל-טלה")
מרפאה: 08-9205558
טל' נייד: 054-5493766