​ייחום בכלבות ובחתולות

כלבות

בגרות מינית - כלבה מגיעה לבגרות מינית בגיל 12-6 חודשים תלוי בגזע, משקל, תזונה, מצב בריאותי וכו'. בעקרון כלבות מגזע קטן מקבלות ייחום ראשון מוקדם יותר מאשר גזע גדול.

מתי אפשר לזווג כלבה - מינימום בייחום השני, אך רצוי שלישי, ומינימום בגיל שנה וחצי לכלבות קטנות, ושנתיים - שנתיים וחצי לכלבות גדולות. זאת כיוון שהכלבה עדיין נמצאת בתהליך של גדילה, וההריון יכול לפגוע בהתפתחותה התקינה.

בעונה, דהיינו בין חודש מרס לנובמבר, כלבה יכולה להתיחם פעמיים - שלוש. לעיתים גם בחורף. בכלבות, הייחום והיכולת להכנס להריון, אינה מוגבלת בגיל, אך כמובן ככל שהן מתבגרות, השכיחות והסיכון לשינויים פאתולוגיים בעוברים, מות עוברים ברחם, הפלות, סיבוכים בהריון ובהמלטה, עולים עם הגיל.

משך ההריון בכלבות 60 יום +/ - 3 ימים.

הייחום הוא תקופה הנמשכת כשלושה שבועות, במהלכם הרחם מכינה את עצמה להריון, ביציות מופרשות לרחם ע"מ לקבל את הזרע, ופרומונים מופרשים ע"י הנקבה לחלל האויר ע"מ למשוך את החתן המיועד.

בשבוע הראשון של הייחום (פרואסטרוס), ישנן הפרשות סמיכות לבנבנות שקופות מהואגינה, בהמשך דימום, והפות מתנפחת. השלב הזה בד"כ עובר ללא אבחנה ע"י הבעלים, עד לתחילת הדימום. בשלב הזה הכלבה לא תקבל את הזכר, תסרב להזדווג, תשב למנוע מהזכר גישה ואף תתקוף אותו. בשבוע השני של הייחום (אסטרוס), נמשכת ההפרשה הדמית, התנפחות הפות פחות משמעותית, והכלבה נמצאת בשלב הפוריות שלה, דהיינו אם תזדווג, יתרחש הריון. במהלך השבוע הזה, במשך יומיים - שלושה לערך הכלבה מבייצת, וללא משטח ואגינלי לא ניתן לדעת בדיוק מתי, לכן באם ההריון רצוי, יש לזווג את הכלבה עם הזכר כל יום במהלך השבוע הזה, למספר שעות כל יום, ע"מ לאפשר להם להזדווג. רצוי לקחת את הנקבה לביתו של הזכר, שם הוא שולט בטרטוריה שלו, יש לו בטחון עצמי, הוא יהיה רגוע ללא כלבים מתחרים, והסיכוי להזדווגות יהיה מקסימלי. צריך להניח להם להזדווג ללא הפרעות, בסביבה שקטה, אין צורך בהשגחה או עידוד. כלבים שהזדווגו, אסור לנסות להפריד ביניהם בכוח, למשל ע"י מים, משיכה או הפחדה - גם אם ההזדווגות לא רצויה. התערבות כזו יכולה לגרום נזק משמעותי לאברי המין של שניהם, באשר הטבע דואג להתנפחות של אברי המין לאחר ההזדווגות ע"מ לוודא שמשך ההזדווגות יהיה מספיק ארוך לאפשר לכמות מקסימלית של זרע להכנס לרחם. הכלבים יפרדו מאליהם לאחר שירגעו, בד"כ 30-20 דקות. בסביבה שקטה ללא הפרעות/הטרדות, ההפרדות תהא מהירה יותר.

לאחר סיום המחזור ללא הריון, בשבוע השלישי עדיין ישנן מעט הפרשות דמיות, הפות קטנה בהדרגה לגודל נורמלי, והכלבה כבר אינה מוכנה לקבל את הזכר (דיאסטרוס). במהלך כל שלושת השלבים הללו, הזכר ימשך לנקבה, היות והפרומונים מופרשים, אף על פי שתקופת הפוריות, רוצה לאמר הביוץ, בה הנקבה תסכים להזדווג, נמשכת כשלושה ימים בלבד.

השלב הרביעי - הוא שלב המנוחה בין הייחוםים, יכול להמשך בין 5-3 חודשים, בהם הכלבה לא תדמם ולא תמשוך זכרים. (אנאסטרוס)

במידה ויש הריון - רמת הפרוגסטרון, ההורמון התומך בהריון גבוהה, והכלבה לא יכולה בתקופה זו להתיחם, אלא לאחר גמילת הגורים.

במקרה ואין הריון - לעיתים ישנה תופעה מיוחדת אצל כלבות - היות ורמת הפרוגסטרון, ההורמון התומך בהריון, גבוהה, גם במקרים שאין הריון, הרי שנוכל לעיתים לראות התפתחות של עטינים, ואפילו הפרשת חלב, עד 60 יום לערך לאחר סיום הייחום. למעשה הכלבה נכנסת למצב של "הריון מדומה" עקב רמת פרוגסטרון גבוהה. (אצל נשים, באין הריון, רמת הפרוגסטרון צונחת באופן חד), ובתקופה זו היא נראית ומתנהגת ומפתחת סימנים חיצוניים של הריון לכל דבר - בהבדל קטן, שאין לה גורים כלל. הכלבה תשמין, יתפתחו עטינים ואף יפרישו חלב, הכלבה תהיה איטית יותר ותאכל יותר מהרגיל, לקראת סיום "ההריון", דהיינו לקראת היום ה-60, היא תארגן לעצמה קן להמלטה, ואף יהיו לה מעין התכווצויות של המלטה וכו' - ללא גורים כאמור. בתקופה זו, יש להן נטיה לאמץ גורי כלבים זרים ואף חתולים, ולהניק אותם ממש כאילו שהן המליטו אותם. לאחר "ההמלטה" לכאורה, רמת ההורמון יורדת והתופעה חולפת מאליה. אין צורך בטיפול רפואי, זו לא מחלה. העליה בפרוגסטרון, הינה התרחשות נורמלית טבעית, שבד"כ חולפת ללא ההריון המדומה, אך בפרטים מסוימים, גורמת לכל התופעות שתוארו לעיל. הדרך לאבחן כלבה בהריון או בהריון מדומה - היא באולטרא - סאונד, לאחר יום 21 להריון. כלבה שהיתה בהריון מדומה, רוב הסיכויים שגם בייחום הבא, אם יסתיים ללא הריון, תסבול מתופעה זו. רק עיקור יכול לפתור את התופעה.

לאחר מכן הכלבה נכנסת למצב של המתנה בין מחזורי ייחום (אנאסטרוס), עד למחזור הבא.


חתולות

אצל חתולה, קיים שוני מהותי במהלך הייחום בהשוואה לכלבה. החתולה, בעונה, דהיינו ממרס ועד נובמבר לערך, מקבלת ייחום מספר רב של פעמים. התופעה נקראת "רב ייחוםי, עונתי". בגרות מינית וקבלת ייחום ראשון, מתרחש בגיל 18-4 חודשים, תלוי בגזע ובתנאים/טריגרים סביבתיים. חתולות רחוב מתיחמות בד"כ מוקדם, בגיל 6-5 חודשים. חתולות בית, החשופות לשעות הארה ארוכות ותנאים מלאכותיים של טמפ, אור, מזון וכו', יכולות להתיחם כל השנה.

משך הייחום, כשבוע, כשלאחר סיומו, ישנה הפסקה של שבועיים - שלושה עד הייחום הבא.

סימני הייחום - בניגוד לכלבה, בד"כ אין דימום ונפיחות של הפות, ההתיחמות היא התנהגותית - החתולה תיילל הרבה, תנסה להתחכך בבעלים, ברגליים של שולחנות/כסאות, ותבקש תשומת לב וליטופים , רמת פעילותה תהא גבוהה, גילגולים על הרצפה, בעת ליטוף, היא תרים את החלק האחורי למעלה. זהו השלב הראשוני (פרואסטרוס). החתולה עדיין לא מוכנה לקבל את הזכר, וזוהי רק ההכנה.

בשלב השני (אסטרוס), החתולה מוכנה לקבל את הזכר, יללותיה תהיינה רמות באופן משמעותי, השתנות מרובות, נסיון לברוח לפגוש זכרים, ובקרבת זכר היא תכנס למצב של קבלת הזכר - אגן כלפי מעלה, הזנב מוטה הצידה, רקיעות מהירות ברגליים אחוריות, וחלק הקדמי עם הראש מוטה כלפי מטה. הזכר יזדווג איתה, במשך מספר דקות, עד ארבע פעמים ביום, כשהוא נושך את צוארה. זה סימן בשביל הנקבה להזיז את הזנב הצידה, וכן, בנוסף לחיכך איבר מינו בתעלת הואגינה, נותן טריגר לשחרור הביציות, שיתרחש תוך 24 שעות. הנקבה בשעת האקט, מייללת הרבה בקול רם. לאחר האקט, הנקבה מתגלגלת מספר פעמים תוך שהיא דוחה זכרים אחרים, אך תוך זמן קצר היא תהיה מוכנה לסיבוב נוסף, בעוד שהזכר מלקק נמרצות את איבר מינו במשך מספר דקות.

המנגנון של ביוץ לאחר חדירה, שלא כמו אצל הכלבה שמבייצת ללא קשר לחדירה, היא מנגנון יחודי לחתולות (ולגמלים) אשר ניתן להניח שהוא מאד חסכוני, דהיינו אם אין חדירה כי אין זכר בסביבה, הרי שכדאי לחסוך את הביציות לפעם הבאה. כמו כן, תגובת הרחם, אם אין ביציות בתוכה, מהירה מאד, בכך שבאין זיווג, החתולה נכנסת מהר מאד למצב של אנאסטרוס, ויכולה כעבור שבועיים להתיחם שוב, בעוד שאצל כלבה צריך לפחות חודשיים. זה לא שיש לחתולות מחסור בביציות, אלא שתהליך יצירתן דורש אנרגיה ומשאבים, שלא תמיד זמינים בתנאי סביבה ואקלים קשים. סיבה נוספת אפשרית, היא להבטיח כי אותו זכר המזדווג איתה, השולט והדומיננטי בסביבה, הוא הוא זה שהזרע שלו יפרה את הביציות, ובכך להבטיח שלצאצאים יהיה מטען גנטי הטוב ביותר שיש, ובכך להגדיל את סיכויי ההשרדות של הגורים. עקב מנגנון זה, הנקרא "ביוץ מושרה", חתולה יכולה להרות ממספר זכרים, בעוד שאצל כלבות, הארוע נדיר יותר. (ביוץ זה, בו הביצית הבשלה מחכה בשחלה לשחרור עקב הגירוי, נקרא "ביוץ מושרה").

זיווג - 3 ימים מתחילת סימני הייחום ההתנהגותיים, כפי שהוסברו לעיל, אפשר לזווג, כשרצוי מאד לקחת את הנקבה לטרטוריה של הזכר, שם הוא שולט ובטחונו העצמי גבוה, ולאפשר להם להזדווג מספר ימים.


משך ההריון בחתולות כ-63 יום.
 
 

רחוב ז'בוטינסקי 46, נוה דורון
באר יעקב (ליד "טל-טלה")
מרפאה: 08-9205558
טל' נייד: 054-5493766